זכויות יוצרים ויזמות עסקית
יזמים רבים תוהים האם פרסום ושיווק של יצירתם טומן בחובו את הסיכון שמישהו אחר יגנוב להם את הרעיון ו”יגזור עליו קופון”. בית הספר ליזמות עסקית מתכבד להגיד ליזמים מידע בסיסי לגבי זכויות יוצרים, צורת הגנתם ומשך זמן ההגנה.
זכויות יוצרים שייכים לענף הקניין הרוחני, אלו הן זכויות ביצירות, יצירה יכולה לבוא לידי ביטוי גם באופן מוחשי אך זכות היוצרים אינה מוחשית. המטרה של זכויות היוצרים היא הגנה על ביטויו של הרעיון ולא על הרעיון עצמו, זכות היוצרים מגנה על כך שלא יעשו ביצירה דברים שהיוצר לא התכוון אליהם. תוכנו של ספר הוא יצירה – הרעיון שעומד מאחורי תוכנו של הספר אינו מוגן, הבלעדיות היא על ביטוי הרעיון בתוכנו של הספר ועליו חלה זכות היוצרים..
כל הביטויים החיצוניים של תוכן היצירה הם זכות היוצרים של היוצר, לפיכך יש יצירות מסוגים שונים: אומנותיות, פונקציונאליות – לדוגמא תוכנת מחשב, שיר לעומת זאת הוא יצירה אומנותית, אלו הן יצירות שהחברה המודרנית מתברכת בהן במובן שהיא רוצה לעודד את יצירתן, היצירות נוצרות כיוון שאנשים רוצים ליצור אותן.
אם כן מדוע יש צורך בדיני זכויות יוצרים – מדוע אין אנו יכולים לתבוע אדם שגנב לנו את היצירה על פי דינים אחרים כגון דיני מיטלטלין? מדוע יש צורך בדינים מיוחדים לקניין הרוחני– כיוון שאין שום דרך להחזיק קניין רוחני באופן פיזי, קניין רוחני קל מאוד להעתיק ברגע שהוא מתפרסם ולכן דינים כמו המיטלטלין והמקרקעין אינם מתאימים לעניין, שכן אי אפשר פשוט “להחזיר” קניין רוחני.
הדבר העומד בבסיס דיני הקניין הרוחני הוא טבע הנכס – שברגע שיוצא לאוויר העולם אין שום מניעה פיזית לקחת את הנכס ולכן היה צורך בהמצאת דרך אחרת שתגן על ההשקעה ותמנע גניבת הנכס – דרך זו אומרת כי החוק אוסר ביצוע דברים ביצירה המופשטת, אך עושה זאת במגבלת זמן, זאת לעומת הבעלות במקרקעין או מיטלטלין שיכולה להימשך לנצח, בקניין רוחני מדובר על בעלות מוגבלת, כיוון שמדובר בנכס שמטבעו הוא נכס שפרוץ לכל, וחייבים התערבות ע”מ להגן עליו, ועל הגנה מתבקשת תמורה – והיא ההגנה לזמן מוגבל.
מדוע ההגנה היא לזמן מוגבל?
כאשר מדובר בקניין רוחני, חשוב שבשלב כלשהו יהיה קניין זה נחלת הכלל, עד כדי כך שאי אפשר לנהל חברה ללא היות הקניין הרוחני נחלת הכלל, יש לאפשר לתרבות שלנו להשתמש באופן חופשי ביצירות שנוצרו בה, הקניין הרוחני בנוי מנדבכים, ולאחר זמן מסוים רוצים לשחרר את הנדבך עליו הגנו ע”מ שיוכלו לפתח אותו הלאה. ישנו היבט הגורס כי הקניין הרוחני הוא מונופול אותו רוצים לבטל לאחר זמן מסוים. בניגוד לתחומים אחרים, הרשות להגבלים עסקיים מתירה לבעל קניין רוחני להיות מונופול בשוק ללא תחרות.
לכמה זמן ההגנה על זכות היוצרים?
על פי סעיף 5 לחוק זכויות יוצרים, זכות היוצרים היא לפרק הזמן של חיי היוצר + 70 שנים לאחר מותו .
כיצד מוסדרות זכויות היוצרים בישראל?
חוק זכויות יוצרים, חוק זה מגדיר את הפעולות שיכול בעל זכויות יוצרים ביצירה שלו ומקנה לו בלעדיות ביצירות האלה – על פי החוק הבעלים הוא היחיד היכול להציג את היצירה על במה, לפרסם את היצירה, לתרגם אותה וכו’, ישנם היבטים מסוימים בזכות שנשארים לנצח :
א. מחבר זכאי לכך שתמיד היצירה תיקרא על לדוגמא להקת הביטלס – יש להם הזכות המוסרית, שהיצירות שלהם ייקראו על שמם, גם אם הדיסק לדוגמא שעליו נמצא השיר לא הוצא על ידיהם.
ב. מחבר זכאי שלא ייעשה ביצירתו כל סילוף – לדוגמא אדריכל שעושה עבודה אדריכלית ליזם מתחום הנדל”ן, בד”כ מוכר האדריכל את זכות היוצרים ליזם, אך ישנו דבר אחד שבדרך כלל היזם לא יכול לקחת מן האדריכל והוא הזכות המוסרית, ואז כאשר רוצים לשנות לגמרי את תזת הבנייה, יכול האדריכל לומר שצורת בנייה זו תפגע במוניטין שלו, שכן צורת הבנייה נקראת על שמו של האדריכל המעצב, לפעמים מה שעומד מאחורי תביעות כאלה הוא רצונו של האדריכל לנצל את הזכות המוסרית ע”מ לסחוט תמלוגים.
זכות היוצרים, חלה גם לגבי יצירות נגזרות, ישנם דברים שאי אפשר לקבל עליהם זכות יוצרים, ועניין זה מציג את המגבלות של זכויות היוצרים לדוגמא על מושג מתמטי אין זכות יוצרים, דוגמא לכך היא הנוסחה שיצר אינשטיין E=MC, אין על נוסחה זו זכות יוצרים.
גם כאשר עוסקים בזכויות יוצרים – הדברים שמעתיקים אותם נראים כה טריוויאליים שקשה להוכיח העתקה, לפעמים חוסר הייחוד של היצירה יקשה על הגנה בפני העתקה.
לסיכום:
א. זכות יוצרים היא מוגבלת בזמן
ב. יש דברים שאי אפשר לרשום עליהם זכות יוצרים.
ג. שימוש הוגן בזכות יוצרים הוא שימוש לגיטימי, אותו מעוניינת החברה לעודד – ע”מ שיוכלו לדוגמא להתקדם במחקר אקדמי.
