צ’ק הוא אמצעי תשלום מקובל בדומה למזומן או כרטיס אשראי. צריך לזכור שבניגוד לחובתו של בנק לפתוח ללקוח חשבון עובר ושב, הבנק רשאי לסרב לבקשת לקוח לספק לו פנקס צ’קים, מטעמים המצדיקים זאת, כגון אי עמידה מתמשכת בפירעון אשראי בחשבון. ישנם גם מקרים שבהם אסור לבנק לספק ללקוח צ’קים וזאת על פי חוק שיקים ללא כיסוי, התשנ”ב – 1992.
מדוע כדאי לשלם בצ’ק?
קיימים מקרים בהם עדיף לשלם בצ’ק אשר מקנה לצרכן כוח רב יותר מאשר כרטיס אשראי וזאת היות ולצרכן שביצע עסקה בצ’ק שמורה זכות הביטול. מבחינה טכנית, אין מניעה לבטל מול הבנק צ’ק שטרם נפרע.
מבחינת החוק, מותר לבטל צ’ק באותן מגבלות שבהן מותר לבטל עסקה, אם הסחורה לא סופקה או אם התקבל מוצר פגום למשל, למרות זאת יש חשש מהתנהלות עם צ’קים היות ובתי העסק צריכים להתמודד עם צ’קים ללא כיסוי, והצרכנים צריכים להתמודד עם הסבות צ’קים.
הסבת צ’ק הוא מצב בו בעל עסק מעביר את הצ’ק לצד שלישי ואז עלול להיווצר מצב שבו גם אם העסק יפשוט רגל והסחורה או השירות לא יסופקו לו הלקוח עדיין צריך לשלם, מאחר והתחייבות הצ’ק היא כבר לא כלפי בעל העסק אלא כלפי צד שלישי.
בכדי להיזהר מסכנה זו עלינו להבדיל בין סוגי הצ’קים:
• צ’ק רגיל: ניתן להעבירו לכל אדם (להסב אותו) וניתן להוציא תמורתו מזומן
• צ’ק עם קרוס: אפשר להפקידו בכל חשבון בנק, אך לא ניתן למשוך כנגדו מזומן.
• צ’ק למוטב בלבד: רק האדם שעבורו נרשם הצ’ק יכול להפקידו בחשבון הבנק או לפדות תמורתו מזומן.
• צ’ק עם קרוס וסימון למוטב בלבד: רק האדם שעבורו נרשם הצ’ק יכול להפקידו בחשבון הבנק ללא אפשרות משיכת מזומן כנגדו. זהו הצ’ק הבטוח ביותר מבחינת כותב הצ’ק.
בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי בחשבון מוגבל אסור למשוך צ’קים מהחשבון, והבנק לא יכבד צ’קים שנמשכו מהחשבון בתקופת ההגבלה, כמו כן אסור למי שחשבונו הוגבל לפתוח חשבון צ’קים אחר, או להתמנות כמיופה כוח בחשבון כלשהו. תקופת ההגבלה היא שנה אחת. חשבון יהיה מוגבל ובעליו יהיה מוגבל למשך שנה, אם סורבו במשך 12 חודשים, מחמת העדר יתרה מספקת בחשבון, עשרה צ’קים או יותר שנמשכו עליו, וזאת בתנאי שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לאחרון.
החל מיום 1 ביולי 2006 אסר בנק ישראל על חריגה ממסגרת האשראי בחשבונות עובר ושב בהתאם לכך, יוחזרו חיובים, ובכלל זה צ’קים הנמשכים על החשבון והחורגים ממסגרת האשראי שנקבעה בהסכם. במניין הצ’קים שהוחזרו עקב אי כיסוי מספק עשויים להיכלל גם צ’קים מבוטלים שכן על פי חוק שיקים ללא כיסוי, על הבנק לבדוק קיומו של כיסוי לצ’ק בחשבון גם אם הלקוח נותן הוראה לבטל אותו, ובמקרה שאין כיסוי מספיק בחשבון במועד הצגת הצ’ק לפירעון, על הבנק להחזירו גם מסיבת “ניתנה הוראת ביטול” וגם מסיבת “אין כיסוי מספיק”. לפיכך, ביטול הצ’ק אינו מונע את החזרתו גם מסיבת “אין כיסוי מספיק” (אם אכן אין כיסוי מספיק בחשבון) והכללתו במניין הצ’קים ללא כיסוי.
לקוח מוגבל שחשבון נוסף שלו הוגבל או מי שהיה לקוח מוגבל וחשבונו הוגבל שנית בתוך שלוש שנים מיום שנסתיימה תקופת היותו לקוח מוגבל, הוא לקוח מוגבל חמור.
מי שהוא מוגבל חמור, יוגבלו כל חשבונותיו, וכן החשבונות המשותפים לו ולאחרים והחשבונות שבהם הוא מיופה כוח, למעט החשבונות שבהם הוא מורשה חתימה. תקופת ההגבלה של לקוח מוגבל חמור ושל חשבונותיו היא שנתיים.
באתר האינטרנט של בנק ישראל ניתן לאתר חשבונות בנק מוגבלים הן לפי פרטי החשבון והן לפי מספר תעודת זהות או מספר החברה.
מידע עסקי וחשוב נוסף נלמד בקורסי היזמות של מכללת YZM. לפרטים אודות הקורס התקשרו אלינו: 1599-590-690
